הפחד ממוות

בהיעדר הזיכרון על מקום היוולדם והגעתם לכדור הארץ, אצל רוב האנשים מופיע הפחד ממות. למה אפשר לקשר אותו?

1. לא ברור איך זה הולך לקרות
2. מה יקרה לאחר מכן

על מנת להפיג את הפחד שלו, האדם מחפש דווקא את אותו המידע שירגיע אותו. וכאן באות לעזרתו הדתות, הן מבהירות שהוא הולך להגיע אל מלכות האל. מבלי לבדוק לפרטים על איזה אל מדובר, האדם חושב שמדובר באל יוצר ואדיב וזה מרגיע אותו במידה מסויימת. אך האמת היא שמדובר באל דתי שמלמד את משה לאנוס ולרצוח, זה ששלח רעב, זה שדתו מבוססת על השפלת האדם. תחשבו על כך בזמנכם הפנוי.

אחזור לנושא שלנו. כשהאדם משליך מעליו את המצאות הדת, הוא הופך לחסר ישע, מכוון שאין לו תובנה של מה הולך להיות. הוא בוחר בשקר, על פני חוסר וודאות.

ישנם אנשים שלא פוחדים מהמוות, ואפילו מסיימים את חייהם באופן עצמאי בטרם עת. זאת מתוך מחשבה ששם יהיה להם קל יותר והמוות יפתור את כל הבעיות הארציות שלהם.

אם כך, אספר לכם….

הנשמות שלנו מקבלות הזנה וטעינה במקום מסויים שנקרא לו ‘סיר’, כאילו מתבשלות בו. לכל נשמה סיר שונה — שתלוי בגלגול הקודם שלה. לאחר מכן הנשמות יורדות לפני האדמה דרך גופה של אמא. הן מקבלות גוף ואיתו את יכולת ההוויה הפיזית. כאן, על פני האדמה, האדם צריך ללמוד ליישם בפן הפיזי את מטרותיו ורעיונותיו. כך בתור ילד, תוך כדי משחק הוא מחייה את החפצים והצעצועים שלו, הוא שולט ומכוון אותם ובעצם משחק את התפקיד האלוהי. זאת, מכוון שמטרתו של האדם היא לצמוח לרמה אלוהית.
אם האדם היה תחת דת, אזי הוא לא השיג את מטרת התגשמותו הפיזית על פני האדמה ועזיבתו (מותו) תהיה ברמה אנרגטית נמוכה, כמו גם הגלגולים הבאים שלו. אם האדם צמח באופן מודע, תוך כדי יצירה, ייתכן והוא יהיה מוכן לשלב ההתפתחותי הבא, לרמה אלוהית. הפחד ממות נוצר על מנת שנמצה את החיים, על כל קשת גווניהם, עד תום, ונתקדם לגבהים חדשים.
התייחסות לחיים כאילו אנו מתארחים כאן לזמן מוקצב, שאחריו רק יתחיל כל הטוב, היא שקרית.
מכוון שאם תבזבזו ותאבדו את הזמן המוקצב לכם כאן, אחרי עזיבתכם תאופסו והגלגולים הבאים שלכם יהיו רעים מאוד.
אני מניחה שפתחתי בפניכם ולו במעט את ספר הדעת.