אום — תחילתו של הכל

היום אנחנו נדבר על ההברה «אום», כה מוכרת ודומה ל «א-אום». רק ששיחתנו כאן לא תהיה סביב חוכמות הודיות ועל תנועות דתיות אחרות, אלא על מקורן הראשוני של אותיות ושל הברות, ועל משמעותן.

אם כך, נתחיל ב’אום’. האות ‘או’ משמעותה ראשוניות התחלתית, כשיש כבר הכל ועדיין חסר דבר מה העומד בפני עצמו. ה’מ’ מסמן את החומר ואת עצם החיבור בין של שני המרכיבים היוצרים אותו. כלומר, המצב ההתחלתי הראשוני, מוציא מעצמו משהו זוגי אך נפרד וכתוצאה מהמפגש ביניהם נוצר חומר. אם להסתכל עמוק יותר, הברה זו מסמלת התעברות.

כעת, נסתכל מקרוב על ההברה ‘א-אום’. ‘א’ מסמלת את הרוח הראשונית, ‘או’ (עם שורוק) זהו חיבור למשהו או למישהו, ‘מ’ כפי שכבר ראינו קודם, זהו חומר. כלומר, יוצא שהרוח ההתחלתית בהצטרפותה למשהו יוצרת חומר. כלומר שכאן לא מדובר על התעברות, כששני יצורים זהים יוצרים חומר, אלא על ירידתו של הרוח אל פני הארץ וכתוצאה מכך, התעברות.

אתם רואים, איזה הבדל קיים בין שתי הברות? חשוב להבין, שהכתבים ההודיים והכתבים הסלאביים אינם פותחים בפנינו את האמת, מכוון שהתנועות הדתיות מסננות את הידע ומעבירות אל האנשים רק את המידע שבא לטובתן או שאינו מהווה עליהן איום.

עם זאת, האמונה — זוהי המודעות והידיעה של רה, ואין לי זכות לעוות ידע זה, לכן אני מעבירה לכם את הכל ממקור ראשון.

מה עוד הייתם רוצים לדעת? תכתבו מתחת לכתבה זו, ואני בהחלט אספר לכם על הכל.

אם של אמונת האמת, אלונה פולין’.