מאמרים

התפילה העוצמתית ביותר לבורא

החלטתי לכתוב מאמר זה בעקבות מכתב שקיבלתי. אישה אחת סיפרה לי, שבזמנים קשים היא חייבת להתפלל לאלוהים. היא לא קוראת ספר תורה בגלל שמה שכתוב שם הוא סיוט, היא לא מאמינה ברבנים, בתי כנסת, כנסיות או עובדי כנסיה, היא לא מבינה למי בדיוק היא חייבת להתפלל, אך הצורך קיים. הצורך של הנשמה לפנות לעזרה, כדי להקל, להתפלל לאל.

היום אספר לכם על האל, למה יש לנו את הצורך להתפלל, ובכלל למי ולמה אתם מתפללים.

התפילה לאל

כל הדתות מלמדות אותנו להתפלל לאל או לאלוהים — אלים רבים. ברור לנו שלכל דת אלים משלה. אם תתחילו להתעניין בנושא, תגלו שיש פנתאון שלם של אלים. עם בואה של הדת היהודית, הוחלפו האלים הרבבים באל אחד — הוא היוצר של הכל ושל כולם ולהתפלל צריך רק לאל זה. הכל ברור, טוב ויפה, אך לא ברור למה אותו יוצר דורש לערוג עבורו חיות שהוא עצמו יצר, ואף דורך ערג בני אדם (ילדים) כקורבן. אך אף אחד לא מעלה את השאלה הזאת.

מהדת היהודית צצות מונודתות אחרות, שגם שם האמונה היא באל אחד — היוצר. כל יוצר נקרא על שמו שלו. באחת ההתכנסויות, הכנסיה הנוצרית מחליטה להעלות את ישועה לדרגת האל, שעד עתה היה בסטטוס של בן של אל, ובכך אני מקבלים אל נוסף. קצת מסורבל, אך מהלך שיווקי די מוצלח כדי לאסוף כמה שיותר מאמינים.

ובכן, אתם מתפללים לאל דתי ובטוחים לגמרי שאתם מתפללים ליוצר.

להלן מספר שאלות לא כל כך נוחות, שמיד צצות לנו:

  1. למה צריך להביא קורבן לאלוהים בדמות יצורים שהוא בעצמו יצר?
  2. מאיפה באים כל ההרג האכזרי, המלחמות הנוראיות, האינקוויזיציה, הוצאות להורג, בתי כלא נוראיים?

אלו רק שתי שאלות שלא כל כך נוחות לאדם המאמין באל הדתי, ותמיד יש הסבר מסביר אוזן עבור השאלון הללו. אז בואו נדבר על האמת.

האמת על האל היוצר

הנשמה שלכם רוצה לתקשר עם היוצר, היא נמשכת אלו, ובמקום היוצר דוחפים לה אל דתי. בן האדם אינו מודע לעובדא שהתפילות שלו אינן נושאות אל האל היוצר, אלא לאל הדתי, ותפילתו זאת נושאת אל הישות הדתית. ומה בדת? הישות הדתית מאנישה אתכם, או שהיא מענה אותכם, מידי פעם היא זורקת איזה עצם, סוג של פרס עבור תפילה טובה, אך כעבור זמן קצר היא לוקחת מכם עוד ועוד.

למה התבלבלתם בין האל הדת לאל היוצר? מכיוון שהחליפו ביניהם מבלי שישימו לב.

ובכן, אתם פונים לא לאל היוצר אלא ליישות הדתית הסדיסטית, שם האל מוצר בצורות רבות מיהושע ועד יהווה, או שבכלל אין לו דמות ויש לו שם אללה. אך זוהי קט דתית ולא היוצר. אנשים שבטוחים שהם מתפללים ליוצר, עושים טקסים המוקדשים לאותו יוצר, מגנים על הדת שלהם ומוכנים להרוג את מי שלא מסכים איתם.

אך מעבר לכל הסיוט הזה והשקל העולמי כן נמצא היוצר. מי הוא? ולמה שלא נפנה אליו את תפילתינו? הרי זוהי תהיה התפילה החזקה ביותר לאל היוצר.

האל רא — הרי הוא אל האור, האל שיצר את בני האדם בצלמו והפיח בהם גוף מואר. מאוחר יותר, האלים נתנו לבני אדם גוף ממשי פיזי — בדמותם, זה השוני שבינינו. וכך, הגוף המואר היחיד לכולם מכוסה בגוף הפיזי השונה לכולם.

הנה לכם תפילה מיוחדת לאל רא, אל האור, יש לקרוא אותה בחום.

התפילה העוצמתית ביותר לבורא:

«אור בהיר מלא את נשמתי.

אל האור תאיר את דרכי, הרי אני צלמך.

אני החום שבך על אמא אדמה.

ויבוא פאר ופנייך יאירו ויחברו שמיים וארץ בקשת שבענן.

חומך מלא את נשמותינו בשמחה.

הראשון שבראשונים, מחמם הארץ, וממלא כל אדם.

וכך יהיה.»

ניתן לקרוא תפילה זו מספר פעמים בלתי מוגבל. תרגישו את החום שבתפילה, תזכרו שלשרת נדרש רק בדת, ואמונה — היא הידע שבראשית, ידע של האל רא, ידע של הזרימה שבאולם ולא מעקב אחרי כתבים שבספרים שנכתבו על ידי הדתות עבורכם.

מאחלת לכם להיזכר באל הראשונית, האל האחד והיחיד, האל ראז.

תזכרו באמת האחת והיחידה.

אולי תוהבו גם

להשאיר תגובה


Нет комментариев