ספר האם

האם הבוכה

מים מלוחים מעיניה הוציאה.
בקול רם בכתה, התיפחה, את כל צרות ילדיה שטפה.
בכל דימעה, שטפה את הדרך מבוץ.
אם בוכה אמאל’ה, ביום או בלילה,
אז את כל הפצעים תרפא.
כי דמעות של אם כל רוע משמידות,
ומדרכם של ילדיה אותו מסירות.
אם בוכייה לא יודעת נחמה,
כי לא טוב לה להתנחם,
כל עוד הילד שלה יקר לה מכל.
בוכה אמאל’ה ואת הרוע שוטפת,
ותוך כדי, דרכים לילדיה פותחת.

אולי תוהבו גם

להשאיר תגובה


Нет комментариев